Netivey_Klita
נתיבי קליטה - סיוע טרום עלייה מחבר מדינות העמים
פניות הציבור
פניות הציבור
ישראלים בחו"ל
לאתר מדענים
אתר מדענים
ImmigrantFile
תיק עולה
AtarHaatsama
אתר העצמה
EntitlementCaculator
Caculator
חוק חופש המידע
חוק חופש המידע
אתר המשרדהודעות הדוברהודעות 2008

הממשלה אישרה היום תוכנית כוללת לשיפור קליטתם של עולי אתיופיה בישראל ולשילובם בחברה הישראלית

הממשלה אישרה היום תוכנית כוללת לשיפור קליטתם של עולי אתיופיה בישראל ולשילובם בחברה הישראלית

לראשונה בתולדות המדינה גיבשה הממשלה, בהובלה של משרד ראש הממשלה והמשרד לקליטת העלייה ומטה המאבק לשוויון חברתי למען יהודי אתיופיה, תוכנית חומש לשנים 2008-2013  לקידום קליטתם של יוצאי אתיופיה. התוכנית תיתן מענה לטיפול רב-תחומי בנושאי תעסוקה, חינוך והשכלה גבוהה, צבא, דיור ושיכון ורווחה.

הממשלה אישרה היום תוכנית כלכלית, רב שנתית, לשיפור קליטתם של יוצאי אתיופיה בארץ. בכך החליטה הממשלה לאמץ את התוכנית שגובשה בועדת מנכ"לים בינמשרדית בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, ושל ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, אהוד פראוור, ובהשתתפות המשרד לקליטת העלייה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד התמ"ת. נציגי הקהילה האתיופית היו חברים בוועדה והיו שותפים מלאים בבניית התוכנית.
ממשלת ישראל שמה לה  כיעד, לשנים 2008 עד 2013 לשפר את קליטתם של בני קהילת יוצאי אתיופיה על מנת לקדם שילובם בחברה הישראלית. קידום קליטתם ייעשה באמצעות טיפול ממוקד ורב תחומי בנושאי תעסוקה, חינוך, רווחה, שיכון וקליטה. התוכנית מתמקדת בחיזוק אוכלוסיית הצעירים (16-35) הנמצאים על סף השתלבות בחיים האזרחיים, ובטיפול בשכונות עתירות יוצאי אתיופיה. התוכנית נבנתה לאחר עבודות מחקר מקיפות בתחום הרווחה, החינוך והתעסוקה, אשר היוו בסיס בבנייתה.
מטרותיה העיקריות של התוכנית, לקדם יכולתם של צעירים להשתלב בתעסוקה הולמת  ובהשכלה גבוהה, כמפתח מרכזי להשתלבות ארוכת טווח; לאפשר לעולים חדשים ולזוגות צעירים לרכוש דיור הולם בישובים מבוססים, זאת באמצעות הגדלת הסיוע הכספי; לשפר תנאי החיים בתחומי החינוך, הרווחה, הקהילה והתעסוקה בסביבת מגוריהם, באמצעות שיקום פיזי וחברתי של שכונות עתירות עולים.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט אמר, כי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים התגייסו כדי לבחון את הבעיות המאפיינות את יוצאי אתיופיה החיים בישראל, ויחד איתם נבנתה תוכנית אשר תיתן פתרון מהיסוד לבעיית השתלבותם של אותם עולים בחברה. "המעורבות של משרדי הממשלה ובשיתוף מלא של נציגי העדה, אפשרה לנו לבנות תוכנית המבוססת על הצרכים האמיתיים של בני העדה  ולכן אני משוכנע  שתוכנית זו תוביל לשיפור מצבם והשתלבותם המלאה בחברה הישראלית", אמר ראש הממשלה.

 השר לקליטת העלייה, יעקב אדרי אמר,  כי התוכנית תצעיד את קליטתם של עולי אתיופיה בישראל לעידן חדש של שילוב חברתי מלא, קבלה והכרה בחברה הישראלית, תעסוקה ודיור הולמים וטיפוח מנהיגות צעירה. "זוהי חובתה הלאומית של מדינת ישראל להעניק לקהילה הזדמנות אמיתית להתמודד עם בעיות ואתגרי הקליטה", אמר השר אדרי.
יו"ר מטה המאבק – יברקן גדי אמר "ביישום תוכנית זו ממשלת ישראל לוקחת אחריות על גורל קהילת יהודי אתיופיה בישראל,הקהילה רואה בתוכנית זו כצעד ראשון ומברכת את ממשלת ישראל על שיתוף הפעולה. היום החברה הישראלית עדה לעשיית צדק חברתי עם בני הקהילה".
התקציב הכולל למימוש התכנית לחמש השנים הקרובות הינו 870 מיליון  ₪, קצב ביצוע התוכנית והמקורות למימושה יסוכמו בכל שנת תקציב בנפרד.
מימוש התוכנית יוצא לדרך כבר השנה והתקציב המיועד לשנת 2008 הינו  82.5 מיליון ₪. על פי החלטת הממשלה, המשרד לקליטת העלייה ישא באחריות הכוללת ליישום התוכנית.

 מצ"ב
עיקרי התוכנית לשיפור קליטת בני העדה האתיופית.
נספח נתונים על יוצאי אתיופיה בארץ.

 עיקרי התוכנית 

 הכשרות מקצועיות, השמות והסבות לאקדמאים והתאמת מסלולי הכשרה מקצועיים לשילוב הולם ושיפור אפשרויות ההשתכרות של בני הקהילה בתעסוקה.
 הגדלה משמעותית של שיעור הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובתחומי לימוד מבוקשים.
 הגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות ושיפור הישגי הלומדים במערכת החינוך.
 סיוע לעולים החדשים הנמצאים במרכזי קליטה להשתלב בשכונות בישובים חדשים, ברמה סוציו-אקונומית גבוה יותר, באמצעות הגדלת מענקי דיור.
 סיוע לזוגות צעירים להגיע לדיור הולם בישובים חזקים באמצעות הגדלת משכנתאות.
 שיפור תנאי החיים בשכונות עתירות עולים, תוך הרחבת השירותים הסוציאליים, שיפור מערכת החינוך בשכונות, הרחבת הפעילות הקהילתית, קידום ההיבטים הרווחתיים ושיפור מבני המגורים   וסביבתם. 
 

א. שילוב בתעסוקה והשמת  אקדמאים במקצועות הולמים

שיעור התעסוקה בקרב צעירים יוצאי אתיופיה (18-35) נמוך באופן משמעותי מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה היהודית (49.6% לעומת 59.0% בהתאמה), ושיעורי האבטלה גבוהים יותר
(18.4% לעומת 10.1%, בהתאמה). כמו כן, ממוצע השכר לחודש נמוך משמעותית בקרב יוצאי אתיופיה, בהשוואה לשכר הממוצע בקרב שאר האוכלוסייה היהודית.

במסגרת הסיוע בתעסוקה נבנתה תכנית מקיפה אשר תכלול את הפעולות הבאות:
 יערך אבחון תעסוקתי מקצועי ואישי להתאמת מסלול הכשרה מקצועי 
 תינתן אפשרות להשלמה ולשיפור תעודת בגרות
 יינתנו שירותי הכוונה והשמה מלאים למציאת מקצוע וליווי אישי לסיוע בהתמדה בעבודה 
 יוקמו מרכזי הכוון תעסוקתיים
 יינתנו מגוון שירותים תומכים, להורים עובדים  כגון: מעונות יום לגיל הרך, מסגרות טיפול שלימות לילדים ועוד
 יוקם פורום מעסיקים במגזר הפרטי לעידוד העסקתם של עולי אתיופיה
 יוכשר כוח אדם רב בתחומי החינוך (מורים ויועצים) ובתחומי הרווחה (עובדים סוציאליים)
יצוין כי 30% מכוח האדם אשר יועסק במסגרת יישום התוכנית יהיה מבני הקהילה.

ב. הגדלת  מספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה במקצועות נדרשים ומניעת נשירת תלמידים ממסגרות הלימוד

כ- 2700 סטודנטים בני הקהילה לומדים כיום במוסדות להשכלה גבוהה.
במטרה להגדיל את הנגישות ואת מספר הלומדים, לשדרג את יכולת ההתמודדות של צעירי הקהילה עם הלימודים האקדמאיים ולהפחית את אחוז הנושרים, תעשנה הפעולות הבאות:
 תגבור שעות הלימוד, ליווי וחניכה אישית לסטודנטים במהלך הלימודים
 מתן סיוע מוגבר לתלמידי המכינות הקדם אקדמאיות
 טיפוח מצטיינים לתארים מתקדמים
 ביצוע הסברה רחבה לעידוד לימודים אקדמאים 
כל זאת, בנוסף לסיוע הכספי הניתן היום על ידי משרד הקליטה במימון לימודים לתואר אקדמי.

ג. שיפור קליטתם והישגיהם של התלמידים במערכת החינוך

במערכת החינוך לומדים כיום כ- 34,000 תלמידים, מתוכם כ- 15,700 יוצאי אתיופיה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מקרב עולי אתיופיה נמוך מהזכאים מקרב כלל התלמידים ועומד על 38%.
על מנת לשפר את ההישגי התלמידים תבוצענה הפעולות הבאות:
 יועמק הטיפול בביה"ס עתירי עולים
 יינתן תגבור לימודי משמעותי לתלמידים
 ייבנו מסגרות למידה אישיות כדי לסייע לכל תלמיד בנפרד
 יוספו מסגרות למידה להכנה לבגרויות
 יופעלו מסלולי לימוד מיוחדים למצטיינים
 ייפתחו קורסי הכנה לבחינות פסיכומטריות וקורסי הכנה לשירות מיטבי בצה"ל
 יוכשרו צוותי הוראה  ויוגדלו הצוותים המקצועיים לליווי וחניכת התלמידים

ד.  קידום שילובם של חיילים בצה"ל

כ- 3500 חיילים, בני הקהילה משרתים כיום בצה"ל. אחוזי הגיוס של יוצאי אתיופיה גבוה בצורה משמעותית ביחס לכלל האוכלוסייה ועומדים על 90%, אולם חלק גדול מהמתגייסים לא משרת בתפקידים איכותיים בצה"ל. 
במסגרת התוכנית יפעיל משרד הקליטה בשיתוף עם צה"ל:
 קורסי הכנה לשירות הצבאי
 קורסים צבאיים לקידום שילובם של  העולים בתפקידים איכותיים במערכת הצבאית
 קורסי השלמת לימודים תיכוניים ושיפור העברית וקורסי הכנה ללימודים על תיכוניים תוך שילוב החיילים במכינות לקראת לימודים אקדמאיים.

ה. הגדלת מענקי דיור ומשכנתאות לרכישת דיור בישובים מבוססים

היקף הסיוע הניתן כיום לעולי אתיופיה עם יציאתם ממרכזי הקליטה לא מאפשר לעולים לרכוש דיור הולם בשכונות ובישובים חזקים. במסגרת התוכנית יוגדלו מענקי דיור ומשכנתאות לפי הפירוט הבא:
1. הגדלת מענקי דיור ב- 40% לעולים חדשים יוצאי מרכזי קליטה  לרכישת דירות בשכונות חדשות- מענק הדיור הניתן היום לעולי אתיופיה עומד בממוצע על 300,000 ₪ למשפחה (משפחות בעלות 6 ילידים יקבלו תוספת של 25% למענק).
2. סיוע בדיור לזוגות צעירים- במטרה לאפשר למשפחות צעירות, לצאת לישובים ולשכונות חזקות, תינתן למשפחות צעירות (ראש המשפחה הוא עד גיל 40) כפול מהמשכנתא המוצעת כיום ועד לגובה של כ- 260,000 ₪.

ו. טיפול ממוקד בשכונות עתירות עולים באמצעות פרויקט שיקום שכונות והפעלת מוקדי קליטה

כיום מרוכזים כרבע מכלל בני העדה ב- 15 שכונות ברחבי הארץ. מציאות זו יוצרת צפיפות דיור גבוהה, עוני, ומצוקות חברתיות שונות. במסגרת התוכנית יינתן טיפול ממוקד בכל תחומי החיים בשכונות אלו הן על ידי  פרויקט שיקום שכונות והן במוקדי הקליטה של משרד הקליטה.
הטיפול יכלול בין היתר:

1. טיפול חברתי קהילתי וחינוכי- *הקמת מרכזים חינוכיים-טיפוליים לגיל הרך  * תגבור לימודי לבני נוער ופעולות למצוינות אישית וטיפול בנוער בסיכון * טיפוח 20 בתי ספר * הפעלת מסגרות להשלמת השכלה למבוגרים  * פיתוח מנהיגות בקהילה  * שילוב בתעסוקה וקידום מקצועי  * חיזוק התא המשפחתי * הצמדת מאמן אישי למשפחות מתפקדות הזקוקות לסיוע קצר מועד *  ליווי מקצועי למשפחות בסיכון  ע"י עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע * הצמדת חונך מלווה לנוער וצעירים בסיכון * חיזוק תחום הקהילה באמצעות הקמת מרכזי תמיכה קהילתיים לליווי משפחות באמצעות  מתנדבים קהילתיים.

2. שיקום פיזי של תשתיות- *הרחבת ושיקום דירות ומבני ציבור ותשתיות כלליות בשכונות.

נתונים


 בישראל חיים כיום כ- 110,000 אלף עולי אתיופיה.
 31% נולדו בישראל.
 כ- 50% מכלל עולי אתיופיה הם ילדים ובני נוער בגילאי 0-19.
 כ-28% מכלל הילדים הם בגיל הרך 0-6.
 15,000 מכלל עולי אתיופיה הם צעירים בגילאי 20-35.
 כ-8800 עולים מצויים ב-27 מרכזי קליטה.
 כרבע מן המשפחות יוצאות אתיופיה מתגוררות בכ- 15 שכונות.
 כ- 6300 הם זכאי עלייה בתהליכים.
 שעור האבטלה בקרב צעירים (18-35) עומד על 20.6% (גברים) ו- 18.3% (נשים).
 שעור הזכאים לבגרות עומד על 38%.
 שעור העוני בקרב עולי אתיופיה עומד על 66% ( 21% בקרב עולי ברה"מ).



10 לפברואר 2008

הדפס
שלח לחבר
 
עמוד קודם
עמוד הבא

כל הזכויות שמורות © 2010 מדינת ישראל