תחום הגיור במשרד לקליטת העלייה הוקם בראשית 2004 לאחר שממשלת ישראל החליטה להעביר למשרד את האחריות על המכון ללימודי היהדות, שבו לומדים עולים אזרחים וחיילים במשך כ- 10 חודשים: לימודי יהדות, היסטוריה, ציונות, מורשת ותרבות יהודית.
בסיום הלימודים בתוכנית זו, מגיעים העולים לראיון בבית הדין המיוחד לגיור, אשר קובע האם הם הגיעו לשלב שבו הם יכולים להצטרף לעם היהודי.
בנוסף על האחריות הישירה על המכון, מסייע ותומך תחום הגיור בכל המסגרות הלימודיות האחרות הפועלות להכשרת עולים לגיור, במטרה להגדיל את מספרי הלומדים ולהציע מגוון רחב יותר של אפשרויות לימוד שיתאימו לאפיונים ולצרכים השונים של העולים.
המסגרות האחרות כוללות את אולפני הגיור של משרד החינוך ואת הארגונים והעמותות הציבוריות.
תחום הגיור מפעיל בארבעת המחוזות של המשרד רכזי גיור אשר נותנים מענה לשאלות העולים, מעבירים מידע עדכני ומציעים אפשרויות למידה המתאימות להם.
התחום מפעיל מערכת הסברה רחבה בכל ערוצי התקשורת האלקטרונית והכתובה. מפרסם ומוציא לאור חוברות מידע והסברה על הגיור, מפיק סרטי תדמית על הגיור עבור אוכלוסיית העולים הרלבנטיים לנושא.
"משתתף זכאי"- אחד מאלה:
1. עולה אזרח ישראלי או תושב קבע שאינו יהודי.
2. מי שאינו יהודי ואינו עולה בעל אזרחות ישראלית או תושב קבע, בלבד שאושר בידי ועדה משותפת של מערך הגיור ומשרד הפנים.
3. יהודי בעל אזרחות ישראלית או תושב קבע המצטרף ללימודים של בן משפחה מדרגה ראשונה (אב, אם, אחות, בן, בת) הנכנס לגדר פסקאות 1 או 2.
4. בני זוג לא נשואים הנדרשים בידי בית הדין ללמוד במשותף לצורך גיור של אחד מהם, אשר נכנס לגדר פסקאות 1 או 2.
"עולה"
מי שעלה לישראל לאחר יום כ"ד בטבת התשמ"ט (1 בינואר 1989), וכן מי שנולד בארץ וחלפו פחות מ-30 שנים מיום עליית הוריו לארץ עד שנת הכספים שבה מוגשת הבקשה.