גל העלייה בשנים 1882-1903 זכה לכינוי 'העלייה הראשונה'. היה זה גל העולים הגדול הראשון שהגיע ארצה ממניעים לאומיים. בשנות העלייה הראשונה עלו ארצה כ-25 אלף יהודים יוצאי רוסיה ורומניה וכ-2500 עולים מתימן.
הגורמים לעלייה
אנשי העלייה הראשונה הגיעו ארצה בשני גלים, בעקבות התרחשותם של פוגרומים, פרעות והתנכלויות ליהודים. גל העולים הראשון הגיע בעקבות הפרעות ברוסיה בשנים -1881-1882, והגל השני הגיע בשנים 1890-1891 בעקבות גזירות חדשות נגד היהודים ברוסיה, וגירוש היהודים ממוסקבה.
מניע העלייה העיקרי של העולים מתימן היה זיקתם לא"י, שניזונה באותה עת, מתחושות משיחיות חזקות.
אנשי העלייה
מרבית היהודים שעזבו באותן שנים את רוסיה ורומניה בחרו להגר לארה"ב. העולים שבחרו להגיע לא"י היו ברובם בני המעמד הבינוני, ובעלי משפחות. בין העולים היו גם שליחי ערים, קהילות ואגודות שבאו לבדוק את אפשרויות ההתיישבות בארץ עבור חבריהם.
בשל השתייכותם למעמד הבינוני והעדר הכרות עם ההתיישבות החקלאית, פנו רוב העולים בעלייה הראשונה לערים, בעיקר ליפו ולירושלים, ורק כרבע מהם להתיישבות חקלאית. אך למרות המיעוט המספרי, היו ראשוני המתיישבים החקלאים הללו, לגרעין ולבסיס של ההתיישבות החקלאית החלוצית בארץ.
במקביל לעלייה הגדולה ממזרח אירופה, הגיעו ארצה 2500 יהודים מתימן. רוב העולים מתימן בחרו לגור בירושלים, אך שם נתקלו בקשיי פרנסה, מצוקת דיור ויחס מנוכר מצד המתיישבים האחרים. לאור כך פנו העולים מתימן למגורים נפרדים והתארגנות כספית וקהילתית נפרדת.
מפעלים מרכזיים
בתקופת העלייה הראשונה הוקמו בארץ מושבות רבות, ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום. מושבות אלה היו יישובים חקלאיים אשר התבססו על משקים חקלאיים פרטיים של האיכרים ועל עבודת פועלים. בין היישובים אשר הוקמו בתקופת העלייה הראשונה ניתן למנות את ראשון לציון, זכרון יעקב ויסוד המעלה וכן את חידושן של פתח תקווה וראש פינה. למרות השאיפות והחזון החלוצי, נקלעו המושבות הראשונות למצוקה כלכלית חמורה לאור חוסר הניסיון של המתיישבים בעבודה חקלאית והדבר הוביל את ראשי המושבות לבקש את עזרתו של הברון רוטשילד. הברון נטל תחת חסותו את מרבית המושבות שנבנו בא"י ע"י אנשי העלייה הראשונה עד לשנת 1900,ואפשר בכך את התבססותן והצלחתן.
בתקופת העלייה הראשונה החל מהפך בתחומי החינוך והתרבות לאור מפעל תחייתה של השפה העברית שהוביל אליעזר בן יהודה והקמת בתי ספר עבריים במושבות.